מנדלבליט פוגע בחקירת נתניהו / טליה ששון

  • 05/03/2017

התנגדותו של היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט לכך שהמשטרה תגבה עדות מג'ון קרי ומהשגריר דן שפירו (גידי וייץ, "הארץ", 24.2) פוגעת לדעתי ישירות בתשתית הראייתית של תיק 1000 — העוסק  בחקירת החשדות שראש הממשלה בנימין נתניהו ומשפחתו קיבלו טובות הנאה מבעלי הון בשווי מצטבר של מאות אלפי שקלים.


על פי החשד, נתניהו פנה לקרי ולשפירו כדי שישפיעו על הממשל האמריקאי לשנות את עמדתו ולהעניק לארנון מילצ'ן (הספק הקבוע של מתנות למשפחת נתניהו) ויזה לעשר שנים. נתניהו מאשר, כי "באופן כללי... פנה לבכירים אמריקאים כדי להסדיר את הוויזה למילצ'ן". לכן, כך מסביר "מקור משפטי" את טענת מנדלבליט, "אין צורך של ממש בגביית ההודעות".


למה הטענה הזאת מוטעית על פניה? ראשית, הראיות הנוגעות לשאלה מה הרוויח מילצ'ן מיחסיו עם נתניהו הן קריטיות. הן יקבעו אם נתניהו עבר עבירת שוחד או עבירה אחרת — פחותה ממנה. שנית, ראוי לבדוק לא רק את עצם הפנייה לגורמים הבכירים בעניין מילצ'ן, אלא את כל נסיבותיה: עד כמה השתדל נתניהו בעבור הספק הקבוע שלו; כמה פעמים פנה; למי פנה; האם הפניות היו עניין שבשגרה או צעד יוצא דופן; מה עשו הנמענים עם הפנייה; האם העלה נתניהו בקשות נוספות, ואם כן בעבור מי; כמה בקשות להארכת ויזה לאזרח חוץ קיבל שר החוץ של ארה"ב ישירות מראש ממשלה מכהן; האם תיאר נתניהו את הבקשה כדחופה; מה היה הלך רוחו בעת הצגתה — שהרי הלך רוח יכול להעיד על היסוד הנפשי בעבירה לכאורה שבה נחשד — וכדומה.


הטענה שאין צורך בחקירת קרי ושפירו, כי נתניהו "הודה" שפנה אליהם אינה מספקת, מכיוון שהודאתו של נתניהו אינה יכולה לענות על כל השאלות הנ"ל. כמו כן, בהעדר חקירה של השניים יוכל נתניהו בדיעבד להוסיף פרטים לתיאור אותן פניות, שיקהו את עוקצן, ובלי חקירה של העדים לא ניתן יהיה להפריך את גרסתו.


טענה נוספת שהשמיע מנדלבליט על פי המדווח, היא כי "גביית העדויות מהבכירים שעבדו בממשל  ברק אובמה, שבינו לבין נתניהו שרר מתח רב, הן עניין רגיש מאוד, וכי מבחינה ראייתית כלל לא בטוח שהן נחוצות". טענה זו אינה מחזיקה מים. האם היועץ חושש שעדים אלה לא ידייקו בעדותם מחמת אותו "מתח רב"? אפילו אם לחשש הזה יש בסיס — ואיני מעלה בדעתי שזה כך — כלום לא יידע היועץ לתת לעדותם את המשקל הראייתי הנכון נוכח מכלול הראיות שבפניו? וכלום זה אינו בסופו של דבר תפקידו של בית המשפט? האם הפתרון ל"רגישות" הוא לא לגבות ראיות ולהעלים חלק מהתמונה הראייתית מהציבור ומהתביעה, ומבית המשפט?


טוב היה עושה מנדלבליט לו היה מרחיק עצמו מכל מעורבות בהחלטות המקצועיות של המשטרה בכל הנוגע לחקירת נתניהו, ובכלל זה ההחלטה את מי לחקור. החשש שמא היועץ המשפטי מבקש להגן על ראש הממשלה שמינה אותו — כשעוד טרייה בזיכרוננו העובדה שראש ועדת האיתור שהמליצה על מנדלבליט, השופט העליון לשעבר אשר גרוניס, לא תמך במינוי מחשש שהדבר יביא לניגוד עניינים — אינו מוסיף לאמון הציבור בהחלטותיו, והחלטה כמו זו שקיבל בעניין קרי ושפירו עלולה להפחית אמון זה עוד יותר.



הטור פורסם לראשונה במדור הדעות של "הארץ"



תגיות:

להיות מעודכן זה להשפיע
 

הרשמ/י לניוזלטר של הקרן, התעדכנ/י בחדשות ובפעילויות הקרן, קח/י חלק פעיל במאבק על שמירת אופיה הדמוקרטי של ישראל וסייע לנו ליצור חברה פלורליסטית וצודקת יותר. 


  • lonis

רבים בישראל המזדהים עם ערכי הדמוקרטיה, נחרדים מול המתקפה הברוטלית על הערכים הללו מצד הממשל וקבוצות אנטי-דמוקרטיות וגזעניות. הקמפיין "לא נסתום את הפה" הוא קריאה ציבורית לכל אותם רבים, לעשות מעשה ולשנות מציאות