נמשיך לחזור לכאן / ג'ניפר גורוביץ'

  • 19/02/2017


כשמעכבים אותך בביקורת הגבולות בכניסה לארץ, זו לא חוויה מלבבת. אף אחד לא נושא נאום דרמטי ואיש לא קופץ מעל למחסומים כמו הילד הקטן בסרט "אהבה זה כל הסיפור".

במציאות זוהי חוויה מדכאת, משפילה ומפחידה. עניתי על שאלות בעמדת ביקורת הדרכונים, לאחר מכן חקרו אותי עוד שלוש פעמים, וכשהתירו לי בסופו של דבר להיכנס למדינה, אחרי שעה וחצי של אי ודאות, חשתי הקלה. אבל חשתי גם זעם ושברון לב, אישית ומקצועית, ואני עדיין חשה כך.


בגלל היותי יהודייה מעולם לא העליתי בדעתי שמדינת ישראל עלולה למנוע ממני להיכנס אליה. הורי לימדו אותי שישראל היא מקום בטוח, מולדתם של כל היהודים. הקדשתי את חיי המקצועיים לתפקידי הנהגה בקהילה היהודית בארה"ב, כולל תפקידי כיום, כסגנית נשיאת הקרן החדשה לישראל. בגלל כל הסיבות הללו לא חשתי את עוצמת האי־ודאות שחשים כל פלסטיני, ערבי, מוסלמי ולא־יהודי אחרים, כשהם נכנסים לישראל או יוצאים ממנה.


לכן לא הייתי מוכנה לרגע שבו הפקיד בעמדת ביקורת הדרכונים הגיב בזלזול, כשהסברתי לו, שהקרן החדשה לישראל ושתי"ל תומכות בחברה האזרחית בישראל. הוא אמר בלגלוג: "את מתכוונת לחברה האזרחית הפלסטינית?" וביטל בזלזול את הגדרתי העצמית כציונית. לא הייתי ערוכה גם כשפקיד אחר חקר אותי בעזרת דף שהחזיק בידו ועליו היה כתוב "BDS" באותיות קידוש לבנה, זאת אף שהקרן החדשה לישראל אינה תומכת בתנועת BDS הבינלאומית ואינה מממנת ארגונים התומכים בה. אחרי  תשאולים חוזרים ונשנים, שהתמקדו בפועלה של הקרן, היה ברור לי לחלוטין שמחזיקים בי מסיבות פוליטיות בלבד — שכן שום הסבר אחר לא התקבל על דעתי.


באותם רגעים חשבתי על המציאות החדשה בארה"ב, על הנוסעים לארה"ב מאז אסר הנשיא טראמפ על כניסת מוסלמים ופליטים אליה. לאחר מכן נודע לי, שיום קודם לכן נעצרה בגבולות ארה"ב הינה שמסי, אחת הפעילות באיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות (ACLU), ונחקרה על פעילותה.


לבי נשבר כשאני רואה את ארה"ב ואת ישראל נוהגות כך. אבל אולי זה לא היה צריך להפתיע, לנוכח האופן שבו ממשלת נתניהו מדכאת כל ביטוי של התנגדות למדיניותה. ההתקפות של ממשלתו על החברה האזרחית בישראל הולכות ומתרבות. הקרן החדשה לישראל והארגונים המקבלים מענקים ממנה הפכו לקורבנות של הסתה, אלימות ושנאה. נחקקו חוקים שמטרתם לדחוק לשוליים פעילים למען זכויות האדם.


אנשי הקרן החדשה לישראל מקדישים משאבים רבים, כדי להגן על הזכות לחופש ביטוי ומחאה בישראל — החל מהגנה על פעילים מפני תביעות שנועדו לסתום פיות, וכלה בדאגה לכך שהמשטרה תתייחס בהגינות ובכבוד למפגינים מהשמאל, לערבים ולאתיופים.


נראה שלחופש הביטוי יש כעת מחיר. כלום הבעת ביקורת צריכה להיחשב כבגידה? איך הגענו לכך?למחרת היום שבו עוכבתי, קיבלה נשיאת הקרן החדשה טליה ששון שיחת טלפון מראש רשות ההגירה. הוא הביע צער על עיכובי לחקירה וטען שהדבר נבע מטעות. ששון הציעה שיפרסם התנצלות, אך הוא  סירב. ברור שהתנצלותו בפניה איננה בבחינת התנצלות של ממש, אבל אולי זהו צעד ראשון לקראת התנצלות.


הממשלה ניסתה לתרץ את עיכובי בשלוש אמתלות: תחילה טענו שאני מסכנת את הביטחון הלאומי. ואז חזרו בהם וטענו שנעשתה "טעות" בתום לב — הטעות היתה, כך אני מניחה, בכך שעיכבו מנהיגה יהודייה ולא פלסטינית. לבסוף, נטען שהם התעניינו בביקורי הקודמים בישראל, אלא שאיש מהפקידים לא שאל אותי על ביקורים אלה.


לו שאלו אותי, הייתי מספרת להם על הביקור הראשון שלי בישראל, בגיל 17, כשבאתי לנטוע עצים יחד עם אבי, שגסס אז מסרטן, או על השנה שבה למדתי באוניברסיטת חיפה בתוכנית לחילופי סטודנטים עם אוניברסיטת סטנפורד, או על המשלחות שהדרכתי מטעם הפדרציה היהודית. מה בביקורים אלה היה יכול לעורר את חשדם?


המטרה של ביקורת הגבולות היא לשמור על הביטחון של כולנו — ללא אפליה מטעמים של דת, מוצא או עמדות פוליטיות. דמוקרטיות צריכות לבצע בדיקות ביטחון לתכלית ביטחונית בלבד. אסור להן לנצל את ביקורת הגבולות כדי להציק למבקרים, להפחידם או להשפיל אותם. ניצול לרעה של מנגנון הביטחון למטרות פוליטיות גוזל מכולנו את הביטחון האמיתי שאנחנו זקוקים לו.


בארה"ב, וכך גם בישראל — אסור להניח לאיש לדכא אחרים, לא אותי, לא את עמיתי בקרן החדשה לישראל, ולא את שותפינו ואת הפעילים שאנחנו תומכים בהם. אנחנו בקרן החדשה נמשיך להיות נאמנים לערכי החברה הדמוקרטית: צדק, שוויון, דמוקרטיה ויחס הוגן לכל אזרח. וכולנו, חברי הוועד המנהל ותומכי הקרן בחו"ל, נמשיך לחזור לישראל.



הטור פורסם לראשונה במדור הדעות של "הארץ"




תגיות:

להיות מעודכן זה להשפיע
 

הרשמ/י לניוזלטר של הקרן, התעדכנ/י בחדשות ובפעילויות הקרן, קח/י חלק פעיל במאבק על שמירת אופיה הדמוקרטי של ישראל וסייע לנו ליצור חברה פלורליסטית וצודקת יותר. 


  • lonis

רבים בישראל המזדהים עם ערכי הדמוקרטיה, נחרדים מול המתקפה הברוטלית על הערכים הללו מצד הממשל וקבוצות אנטי-דמוקרטיות וגזעניות. הקמפיין "לא נסתום את הפה" הוא קריאה ציבורית לכל אותם רבים, לעשות מעשה ולשנות מציאות