ניתוח של דוח המתקפה על הקרן מערער את טענותיו היסודיות

אחת מטענות היסוד בדוח התוקף את הקרן החדשה לישראל וקהילת זכויות האדם היא ש: 92% מהציטוטים השליליים אותם מביא דו"ח גולדסטון (ממקורות ישראלים) סופקו לועדת גולדסטון על ידי אירגונים הנתמכים על ידי הקרן החדשה לישראל.

פעילות זו כשלעצמה היא לגיטימית לחלוטין. הנורמה בעולם הדמוקרטי היא כי ארגוני זכויות אדם מפרסמים דוחות ביקורתיים ומותחים ביקורת פומבית על התנהלותם של ממשלות, גם בעת מלחמה.

אלא שהנתון הזה כלל איננו נכון! הכשל הגס של הדוח התוקפני נובע מהשיווק שלו כדוח הנוגע לא לחשיפה של ביקורת כללית על ישראל, אלא כחשיפה של האשמות הנוגעות לפעולות צה"ל ב"עופרת יצוקה". אלא שהדוח לא הדגים טענה זאת: הוא הכליל בקבוצה של האזכורים ה"מפלילים" בדוח גולדסטון (ממקורות שהם ארגוני הקרן) גם אזכורים שעסקו במצב רקע כללי בשטחים הכבושים טרם המבצע, ולא עסקו כלל במבצע "עופרת יצוקה" בעזה! פעילותם הביקורתית השוטפת של הארגונים בשטחים שקופה, ידועה זה מכבר ואין בה שום חידוש. הצגת מידע מסוג זה כשיתוף פעולה עם "איום מרכזי לישראל", כמוה כקביעה שאל לארגוני זכויות אדם לבקר את הנעשה בשטחים. 

יתרה מכך, רבים מהאזכורים שהובאו בדוח "אם תרצו" היו תכתובות של ארגונים עם גורמים בצבא ובפרקליטות הקוראים לחקור חשדות להפרת זכויות אדם במבצע. תכתובות פומביות אלו אינן בגדר הכפשה או "הפללה" אלא בקשה לבירור האמת. בנוסף הכליל הדוח התוקף את הקרן בקטגוריית האזכורים"השליליים" אזכורים בדוח גולדסטון שמקורם בהודעות לעיתונות, עתירות לבג"צ ודוחות שפרסמו הארגונים עוד לפני שקמה בכלל ועדת גולדסטון. פרסומים אלו היו זמינים לכל, ולפיכך בוודאי שמטרתם לא הייתה לספק באופן אקטיבי מידע לוועדה.

האבסורד מגיע לשיא באזכור ארגון שתיאר את הסבל בשדרות דווקא כארגון ה"מפליל" את צה"ל; וכן אזכור בהקשר זה של ארגון שכלל לא סיפק מידע אלא חתם על קריאה לפתיחה בחקירה ישראלית (דעה שכיום נמצאת בקונצנזוס).

הדוח נכתב על ידי ד"ר אמיר פז-פוקס מארגון "במקום", הפועל בסיוע הקרן.

לקריאת הדוח המלא - ראו קובץ מטה: