חינוך ונוער

האתגר:

ישראל היא מדינה דמוקרטית, מערבית ומפותחת אך מערכת החינוך שלה עדיין אינה מספקת חינוך שוויוני לכלל ילדי ישראל – עניים ועשירים, ילידי הארץ ועולים חדשים, יהודים וערבים. קיצוץ נרחב בתקציב החינוך בשנים האחרונות מגביר את אי-השוויון בחינוך ומוביל לירידה מתמשכת ברמת בתי הספר בישראל. מי שיכול, מעניק לילדיו שיעורי העשרה והשלמה; עבור 650,000 ילדים ובני נוער בישראל החיים על ספו של קו העוני או מתחתיו, שיעורים כאלה אינם באים בחשבון. המשבר במערכת החינוך ניכר בכמה מישורים:

• זכאות נמוכה לבגרות: ב-2005 עמדה הזכאות לבגרות על 40%-20% בקרב בני נוער ערבים, 60%-40% בעיירות הפיתוח ו-70% בערים המבוססות.
  
• תת-תקצוב של המגזר הערבי: כתוצאה ממימון בלתי שוויוני של מערכת החינוך הערבית, בתי הספר הערביים סובלים מצפיפות, תשתית לקויה, הישגים נמוכים ואחוז נשירה גבוה. אחוז הזכאים לבגרות ירד ב-2006 ב-6%.
  
• נוער עולה בסיכון: רבים מבני הנוער העולים מברה"מ ומאתיופיה חשים ניכור לחברה הישראלית. בני-נוער עולים מהווים 11% מהאוכלוסייה, אך 40% מכלל עבירות הנוער ו-45% מבני-הנוער המשתמשים בסמים מיוחסות להם. נכון ל-2006, פחות מ-50% מהם מחזיקים בתעודת בגרות.
• חינוך אזרחי לוקה בחסר: בסקר שהקיף 35 מדינות דורגו בני נוער ישראלים במקום האחרון במדד התמיכה בדמוקרטיה ו-56% העדיפו "מנהיג חזק" על-פני מו"מ וציות לחוק. נתונים אלו עולים בקנה אחד עם ממוצע בחינת הבגרות באזרחות - הנמוך מבין כל המקצועות לבגרות, ועם העובדה שמקצוע זה נלמד שעה בשבוע לאורך שנה אחת בתיכון ורק 30% מחטיבות הביניים בחרו בו כמקצוע בחירה.

החזון שלנו:

הקרן החדשה לישראל רואה בחינוך אמצעי חיוני ראשון במעלה בסגירת פערים חברתיים וכלכליים ובחיזוק ערכי הדמוקרטיה בחברה הישראלית. הקרן לוחמת למען הרחבת הנגישות לחינוך עבור אוכלוסיות חלשות ולמען שוויון הזדמנויות בחינוך עבור כלל ילדי ישראל.

התוצאות בשטח:

• תוכנית הליבה באזרחות שונתה והורחבו הדרישות לבגרות במקצוע זה.
  
• מעל 700 מורים הוכשרו בנושאים של דמוקרטיה ומעורבות אזרחית, וקורסים בנושאים אלו פותחו במיוחד עבורם.
  
• 1000 גני ילדים נפתחו במגזר הערבי.
  
• עשרות נערות מהקהילה הבדואית עברו תהליכי העצמה והפכו לסטודנטיות במוסדות להשכלה גבוהה.
  
• הקרן והארגונים הנתמכים על-ידה פעלו בהצלחה למען יישום יום לימודים ארוך ומפעל ההזנה בבתי הספר ולמען הגדלת התקציבים עבור בני נוער מאוכלוסיות חלשות.
  
• מזכירות פדגוגית ערבית נוסדה לראשונה בתוך משרד החינוך והושג תקציב למימון פעילויות חינוכיות בימי שישי עבור המגזר הערבי.
  
• מאות יועצים ומגשרים יוצאי ברה"מ ואתיופיה הוכשרו לגשר על פערים תרבותיים ולהפחית את מספרם של בני-נוער עולים הנושרים ממערכת החינוך או נשלחים שלא לצורך למסגרות של חינוך מיוחד.
  
• פותחו מודלים חינוכיים אלטרנטיביים שבזכותם מאות בני-נוער בסיכון מקבלים תעודות בגרות.
  
• בתי-ספר דמוקרטיים, כולל אחד במגזר הערבי, וכן מספר בתי-ספר דו-לשוניים נפתחו ברחבי הארץ.
  
• מודל ייחודי של העצמה קהילתית מיושם במספר שכונות חלשות ובמסגרתו עובדים סטודנטים עם ילדים והורים לפיתוח יוזמות קהילתיות.
• ארגוני הקרן היו מעורבים והגישו המלצות לועדת דוברת לרפורמה במערכת החינוך.
  

ארגונים פעילים בתחום: