נשים וזכויות נשים בישראל

האתגר:

אין ספק כי תרומתן של נשים בישראל לפוליטיקה, לכלכלה ולחברה היא משמעותית. עם זאת, נשים בחברה הישראלית מתמודדות עדיין עם חוסר שוויון מהותי בתחומי חיים רבים. מוסדות, נורמות חברתיות, מסורת וחוקים דתיים ממשיכים להחליש נשים ונערות בבתי-הספר, בעבודה, ובבתי הדין הרבניים, וממשיכים להנציח אי-שוויון בין המינים. האתגרים בתחום זה הם רבים:

נשים מהוות 50% מכוח העבודה בישראל אך משכורתן הממוצעת עומדת על כ-62% בלבד מגובה המשכורות המשולמות לגברים.
יום לימודים קצר מנציח עוני בקרב אימהות שאינן יכולות לממן מסגרות טיפול לילדיהן ואשר נאלצות בשל כך לעבוד בחצי משרה. התוצאה: 70% ממקבלי שכר מינימום במשק הן נשים.
הפער הכלכלי המתרחב מחריף את מצוקת העוני של קבוצות חלשות בישראל, במיוחד בקרב נשים. מספר רב של אמהות חד-הוריות, נשים מבוגרות, ערביות, יוצאות אתיופיה ומדינות חבר העמים לשעבר סובלות מאבטלה, עוני, בריאות לקויה והפרה בוטה של זכויותיהן הבסיסיות.
המונופול האורתודוקסי על דיני אישות מגביל את חופש פעולתן של נשים יהודיות בישראל ופוגע בזכותן של נשים להתחתן עם בחיר לבן ולזכות בגט על-פי רצונן. גם נשים מוסלמיות מתמודדות עם מכשולים עצומים במאבקן לשוויון חברתי, פוליטי, כלכלי ודתי.
1 מתוך 3 נשים בישראל מוטרדת מינית לפחות פעם אחת בחייה.
למרות שריון מקומות לנשים בזירה הפוליטית, נשים מהוות רק 15% מכלל הנציגים ברשויות המקומיות ו-17% מכלל חברי הכנסת ב-2006.

החזון שלנו:

הקרן החדשה פועלת להעצמת נשים, לקידום מעמד האישה וזכויות הנשים בישראל. הקרן מאמינה כי קידום מעמדן וזכויותיהן של נשים הוא נדבך מרכזי בפעילותה למען חיזוק אופייה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית – מדינה המבוססת על ערכי כבוד האדם, החירות, השוויון והצדק.

פעילות הקרן:

מאז 1980 פועלת הקרן כחממה לנביטה של עשרות ארגונים פמיניסטיים הפועלים ברמה מקומית, אזורית וארצית ואשר מקדמים בצעדי ענק את זכויות הנשים בישראל. הקרן ממשיכה לתמוך ביוזמות חדשות בנושא קידום מעמד האישה ולנהל פרוייקטים אשר מעצימים ומשפרים את איכות חייהן של נשים מכל שדרות החברה הישראלית ומכשירים אותן להיות סוכנות של שינוי חברתי. הקרן משקיעה מדי שנה מעל מיליון דולר בנושא של קידום נשים ופעילותה בתחום זה היא רחבת היקף וכוללת, בין השאר:
- מענקי תמיכה: הקרן תומכת בעשרות ארגונים המקדמים את מעמד הנשים בכל שדרות החברה הישראלית - אורתודוקסיות, בדואיות, ערביות ואחרות. על ארגונים אלו נמנים שדולת הנשים בישראל, העמותה להעצמה כלכלית לנשים, ארגון אחותי וארגון נשים ונערות נגד אלימות והם עוסקים בקשת רחבה של תחומים:
- קידום יום לימודים ארוך שיאפשר לאמהות לצאת לעבודה.
- סיוע משפטי לנשים מקבוצות חלשות באוכלוסייה.
- פיתוח וליווי של עסקים זעירים לנשים עולות.
- הגדלת תקציבים ממשלתיים לתמיכה בנשים.
- יוזמה מיוחדת של הקרן בשיתוף עם קרן נתן קמינגס מקדמת שינוי חברתי בקרב נשים אורתודוקסיות וערביות.
- באמצעות שתי"ל מספקת הקרן:
- ייעוץ ארגוני לעשרות ארגוני נשים בנושאים של פיתוח יכולת ניהולית, ניהול יחסי ציבור ולוביזם, בתכנון אסטרטגי ובגיוס משאבים.
- קואליציות, המאגדות עשרות ארגוני נשים הנאבקות נגד סחר בנשים, למען זכויות נשים מסורבות גט, למען נשים חד-הוריות, וכן בתחום של התעסוקה וההעצמה הכלכלית.
- תוכנית העצמה ומנהיגות מעודדת נשים בדואיות לקחת חלק פעיל יותר במשפחה, בבית-הספר ובקהילה ומעניקה להן כלים לקדם את זכויותיהן ואת מעמדן. פרויקט הנשים הבדואיות מטפל לראשונה בנושאים רגישים כגון אלימות במשפחה, פוליגמיה ונשואי קטינים. קואליציה חדשה נוצרה לטיפול באלימות במשפחה בקרב הקהילה האתיופית.
· קרן דפנה יזרעאלי המנוהלת על-ידי הקרן החדשה תומכת בפרוייקטים המקדמים מנהיגות נשים וערכים פמיניסטיים, כגון הפרויקט של קולך – פורום הנשים הדתיות בשיתוף עם אוניברסיטת בר-אילן המסייע לנשים המעונינות להשתלב בזירה הציבורית.

תוצאות בשטח:

נחקקו חוקים פורצי דרך בתחומים הקשורים לנשים, כגון חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, החוק לייצוג הולם של נשים בתהליכי מו"מ לשלום ולקביעת מדיניות חוץ ובטחון, חוק המתיר לנשים מוסלמיות לעתור לבתי משפט אזרחיים לבירור ענייני גירושים והגדלת תקופת העונש המינימלי למורשעים בעבירות של סחר בנשים.
תקדימים משפטיים רבים הושגו, ביניהם הטלת קנסות על גברים מסרבי גט ותשלום פיצויים לנשים שמשכורתן נמוכה בצורה משמעותית מזו של עמיתיהן גברים.
הורחב סל הזכויות לאמהות חד-הוריות, הכולל גם קצבת לימודים לאמהות המעונינות בלימודים אקדמיים.
עורכות דין וטוענות רבניות שולבו בוועדות למינוי שופטים.
מונתה יועצת לענייני מעמד האישה בצה"ל.
נוסדה הועדה לשוויון הזדמנויות בעבודה, המפקחת על יישום חוק שוויון הזדמנויות.
שופרה החקיקה והוחמרה האכיפה משטרתית נגד סוחרים בנשים.
נוסדה רשת של מרכזי סיוע לנפגעות אונס ונפתחו מקלטים לנשים מוכות, כולל שני מקלטים ראשונים לנשים חרדיות ולנשים ערביות.
מאות נשים מקבוצות חלשות השתתפו בתוכניות להעצמה כלכלית בכל רחבי הארץ.